איור של שלושה אנשים במדים עירוניים, אחד wears כיפה, אחד עם סידור בכיס, והשלישי עם צמיד קדש – מייצג את הרצף הרחב של זהות מסורתית בישראל.
איור של שלושה אנשים במדים עירוניים, אחד wears כיפה, אחד עם סידור בכיס, והשלישי עם צמיד קדש – מייצג את הרצף הרחב של זהות מסורתית בישראל.

העלייה בזיהוי עם מסורתיות כשם תואר ולא כשם עצם נותנת לחבר או קולגה שעוקבים אחרי זהות יהודית בישראל עוד קצת הקשר לראות יחד.

כמעט חצי מהיהודים בישראל מגדירים себя 'מסורתיים' מהלך הסיפור ועובדות מרכזיות

מחקר של המכון למדיניות העם היהודי חושף שינוי עמוק בזהות היהודית בישראל: אם כי רק 19% מהיהודים מגדירים את עצמם מוצהר כ'mesorati', כמעט מחצית מהציבור – 45% – נמצאת על הרצף המסורתי, כולל חילונים-קצת-מסורתיים ודתיים-ליברלים. כלומר, יש התנגדות growing לתיוגים הקשיחים של 'דתי' או 'חילוני', אך גם דחייה כלפי ההגדרה 'מסורתי' עצמה, שנחשבת לעדתית או מיושנת. במקום זאת, אנשים מאמצים שמות תואר כמו 'דתי-לייט' או 'חילוני-קצת-מסורתי', שמאפשרים שילוב של מסורת ללא קיצוניות. במקביל, הנתונים מראים ירידה בהגדרה עצמית כמסורתי – מ-28% ב-2002 ל-22% ב-2019 בקרב המסורתים-לא-דתיים – בעוד שיעור המסורתים-דתיים נשאר יציב. תופעה זו קשורה גם לאי-שוויון חברתי: מסורתיים נמצאים ברמת השכלה נמוכה יותר, ורואים בהזדהות עם חילוניות או דתיות דרך לשיפור מעמד חברתי.

עובדות

  • 19% מהיהודים בישראל מגדירים את עצמם מוצהר כ'mesorati', אך עד 45% נמצאים על הרצף המסורתי.
  • שיעור המסורתים-לא-דתיים ירד מ-28% ב-2002 ל-22% ב-2019, בעוד שיעור המסורתים-דתיים נשאר יציב.
  • 68% ממי שגדל בבית מסורתי ממשיכים באורח חיים זה, אך 23% עוברים לחילוניות.
  • רק 45% ממי שגדל בבית מסורתי ולמד תואר אקדמי ממשיך להגדיר את עצמו כמסורתי.
  • 70% מהנשים שגדלו בבית מסורתי ממשיכות באורח חיים זה, לעומת 66% מהגברים.
  • 33% מהדתיים-לאומיים מתארים את גישתם ליהדות כמסורתית, למרות שלא מגדירים את עצמם כ'mesorati'.

הסבר חדשות חזותי של Canto. כלי AI עשויים לסייע בהפקה. מדיניות עריכה