שוק חוות השרתים בישראל חווה התפרצות חסרת תקדים, מותחת על רקע התפוצה המהירה של הבינה המלאכותית. חברות נדל”ן, קבוצות תשתיות ויזמים כמו עופר ינאי, רמי לוי, איתן יוחננוף והאמן עומר אדם משקיעים בהיקף רחב בהקמת מרכזי נתונים, המכונים גם "בתי חרושת לבינה מלאכותית". הממשלה גם היא מגבירה את הפעילות, וانتخפה חוות שרתים כ"תשתית לאומית" בפברואר 2026, תוך מתן מעמד מועדף לפרויקטים גדולים.

השוק המקומי צפוי לגדול פי 10 בעשור הקרוב, מהספק כולל של 245 מגה-וואט לטרה-וואט (1,000 מגה-וואט), לפי איגוד חוות השרתים הישראלי. חברות כמו NED, מגה אור, קרדן וענן מובילות את המגמה, תוך שיתופי פעולה עם ענקיות טק כמו אנבידיה, קרוסו ואורקל. חלק מהפרויקטים כוללים תשתיות תת-קרקעיות, קירור נוזלי ותכנון להספקים של עשרות עד מאות מגה-וואט.

עם זאת, ענף זה מתמודד עם אתגרים משמעותיים: ביקוש עצום לחשמל, דרישה לקירור מתקדם, חששות סביבתיים ובטיחות. חברות חדשות עלולות להזדהות עם הבועה מבלי להבין את מורכבות התפעול, וארגוני סביבה מזהירים מפני נזק לשטחים פתוחים ולחוזק המערכת האנרגטית. למרות הסיכון, הזרמת ההון – גם פרטי וגם בינלאומי – ממשיכה להאיץ.