הממשלה הישראלית מתקדמת בהגדרת חוות שרתים מסחריות לבינה מלאכותית, שצרכן מעל 50 מגה-ואט חשמל, כתשתיות לאומיות. הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת מאפשרת הקמה מהירה דרך ועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), שמדלגת על ועדות מקומיות ומחוזיות. המהלך נועד להאיץ את התשתית הדיגיטלית של ישראל, על רקע דוח נגל שזיהה חוסר באינפראסטרוקטורה כ"סיכון אסטרטגי". עם זאת, ארגונים סביבתיים, מחקריים וציבוריים מתריעים מפני השלכות על רשת החשמל, מים וקרקע, וטוענים שההחלטה מטמיעה את הראש בחול.

ההתנגדות מתמקדת במספר נקודות: רשת החשמל כבר נמצאת תחת לחץ עם מעל 250 בקשות חיבור בסך 8,500 מגה-ואט, ו升级 של 40 מיליארד שקל נדרשת. בנוסף, חווה אחת של 100 מגה-ואט עלולה לצרוך 2.5 מיליארד ליטר מים לשנה – כצריכת 80,000 בני אדם. גם מפגעי חום ורעש, והאובדן של 50,000 דונם שטחים פתוחים מדי שנה, מעוררים דאגה. ארגונים כמו גרינפיס והחברה להגנת הטבע דורשים להגביל את ההגדרה לפרויקטים אסטרטגיים בלבד – ביטחוניים, מודיעיניים או אקדמיים – ולא מסחריים.

במקביל, תנועות המרחב הכפרי תומכות בהקמה, אך דורשות ש-80% מהפרויקטים יוקמו בפריפריה, שם יש עודף ייצור חשמל. הן מזהירות שהעדר העדפה גיאוגרפית יגרום ליתרונות הכלכליים להימשך מהיישובים החלשים. כבר קיימת תוכנית מתקדמת למבנה של 200 דונם ליד אשלים, שתהיה הראשונה שתושפע מהחוק. ההחלטה גם מאפשרת הפקעת קרקעות, מה שמעורר חששות מהיסטוריה של הפקעות לטובת זכיינים פרטיים.